COVID-19 Crisis in Therapy [Hebrew]
ד”ר גיל ארליך (PsyD)
משבר הקורונה הביא את כולנו, לחשיבה על ההוויה שלנו בסיטואציה חדשה ולא מוכרת. אני מאמין כי נוכל ללמוד מחוויות אלה גם למען צמיחה בהוויה השגרתית שלנו. בשל כך, אשמח לקחת חלק בשיתוף המחשבות שלי בעניין זה. יש לציין כי הפרטים של המטופלים המובאים במאמר שונו על מנת לשמור על פרטיות.
אני עובד כפסיכולוג בשלושה שדות שונים בתחום הטיפולי.
בקליניקה פרטית, שם אני עובד כפסיכולוג קליני. בקליניקה אני מקבל בעיקר מטופלים המתמודדים עם דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וחוסר מיצוי בחיים. אני פוגש אותם בין פעם לשלוש פעמים בשבוע והטיפול הוא פסיכותרפי-מרפאתי במהותו.
בטיפול יום בבית חולים כפסיכולוג קליני. בטיפול היום מטופלים הזקוקים להחזקה טיפולית גבוהה יותר מאשר החזקה מרפאתית, מגיעים לכשבע שעות ביום ומקבלים החזקה טיפולית הכוללת טיפולים קבוצתיים, טיפולים בהבעה ויצירה וטיפולים פסיכולוגיים. טיפול יום מאפשר (בניגוד לאשפוז מלא) גם שילוב של התחייבויות ומימוש עצמי שמעבר למרחב הטיפולי בחיי היומיום (עבודה, לימודים, זוגיות וכו’). הטיפול במסגרת טיפול היום, מעניק ליווי של צוות רב מקצועי ומערכת מקיפה ונגישה של טיפול משלים בביה”ח.
תחום נוסף שאני עוסק בו הוא פסיכולוגיה בשדה החינוכי. שבו מהות הטיפול היא סיוע לנועצים במקרים הקשורים לעולם הרגשי-קוגניטיבי, המתגלים במוסדות חינוך. כמו כן אני עוסק באבחון ובסיוע מערכתי. מיקוד עבודתי הוא בסיוע למתמודדים עם תופעות פסיכולוגיות הנפוצות בשדה החינוכי. תופעות כגון התמודדות עם לקות למידה או ביות קשב וריכוז. כמו כן, תופעות המתרחשות בשל המבנה הקבוצתי-חברתי של מערכת החינוך כגון קשיים חברתיים, חרמות, דחייה חברתית, שקיפות חברתית ביריונות וכו’.
אעבור כעת בין התחומים, ואתאר בקצרה את ההשפעות והשינויים שהתרחשו בתקופת הקורונה. לסיום אסכם את התובנות והשאלות שיש לי לגבי התמורות וההשפעה של תקופות הקורונה בכלל והסגר בפרט על השדות הטיפוליים השונים.
